ב-30 השנים האחרונות חוקרי המכון למדעי הצמח שבפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית מטפחים זני פלפל המיועדים לגידול בבתי צמיחה ללא חימום או צינון. במסגרת הפרויקט נוצר מספר רב של זנים הנסחרים היום ברחבי העולם. לפני כ-15 שנה, התגלתה מוטציה של צמח הפלפל, שבה הפרי לא מבשיל כלל ואף הופך מוצק יותר עם הזמן – אותה כינו חוקרי המכון בשם "רוקי".

במסגרת מחקר גנטי-פיזיולוגי במעבדתו של ד"ר יונתן אלקינד, מהמכון למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות, הדוקטורנטית בעבר ד"ר נוית חבר ובהווה רעות דבורה-לוי, והמסטרנט אלכס יבנקו נלמדה הגנטיקה והפסיולוגיה של הגן "רוקי". צוות הטיפוח שכלל גם את עידית גליק וד"ר תמר שור-פומברוב, יישמו את המוטציה וטופחו זנים חדשים של פלפל, שבהם הפרי הבשל נשמר לאורך זמן כשהוא מחובר לצמח.
זני פלפל הגדלים בבתי צמיחה פסיביים שנמכרים בשנים האחרונות מושפעים מאוד מהאקלים, ולכן ישנם גלי הבשלה מרוכזים של הפרי בתקופות חמות ומחסור בפרי בתקופות קרות. תופעה זו התגברה לאחרונה לאור ההתחממות הגלובלית הגוררת אקלים קיצוני יותר. בעקבות עבודה טיפוח, בשיתוף עם חברת "פלפל סידס", שמפתחת ומשווקת את הזני הפלפל שטופחו בפקולטה, צוות הטיפוח הצליח לטפח זנים המכילים את המוטציה.

הפיתוח החדש מאפשר לחקלאים "לאחסן" פרי בשל על הצמח, ששומר על טריותו ומאפשר לחקלאי לווסת את הקטיף, לדחות אותו כשיש עודף פרי ואז לקטוף אותו כשיש מחסור. כך, למעשה, עולה רווחיות החקלאי והדבר מייצב את האספקה. בנוסף, הקטיף של הרבה פירות בו זמנית הוא יעיל יותר וחוסך בעבודה. "מצאנו שבמצב הטרוזיגוטי המוטציה, 'רוקי', מגדילה בצורה דרמטית את היכולת לאכסן פרי בשל על צמח הפלפל, תוך שמירה על איכותו", מסביר ד"ר אלקינד.
"חקלאים שאנחנו עובדים איתם באזור הערבה ומגדלים את הזן החדש, כבר מדווחים על יעילות", הוסיף ד"ר אלקינד. השנה נמכר בעיקר זן צהוב – אורנית, שגודל בהיקף של עשרות דונמים בערבה. "הזן החדש אפשר למגדלים לקטוף את הפרי כאשר היה ביקוש, והקטיף גם היה יעיל יותר. גמישות בקטיף, ייעול הקטיף והארכת עונת הקטיף צפויים לשפר את רווחיות הגידולים, ולחולל מהפכה בזני הפלפל בדומה להשפעת יישום גנים מעכבי הבשלה בעגבניות, אשר טופחו בפקולטה לפני 40 שנה". החוקרים מסבירים כי בזנים החדשים שמכילים את הגן "רוקי", הקטיף הראשון יכול להתבצע כחודשיים ויותר לאחר תחילת ההבשלה.